שמות, פרק כ״ח, פסוק ל״ג

חשבתם פעם איך זה ללבוש בגד מיוחד שמשמיע צליל עדין ונעים בכל פעם שאתם צועדים? המעיל של הכהן הגדול היה בדיוק כזה, עם קישוטים מיוחדים מאוד בקצה שלו.

התורה מצווה וְעָשִׂיתָ עַל שׁוּלָיו, כלומר לתפור את הקישוטים ממש בקצה התחתון של המעיל, כך שהם יקיפו את הבגד מכל הכיוונים גם בחלק האחורי. הקישוטים האלה היו רִמֹּנֵי תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי. אלו לא היו רימונים אמיתיים שאוכלים, אלא כדורים עשויים מחוטי צמר עבים וצבעוניים, שכל אחד מהם היה מורכב מהרבה חוטים דקים שזורים יחד. כל כדור היה בגודל של ביצה ונראה ממש כמו רימון קטן שעוד לא נפתח. הרימונים האלה נתלו סָבִיב, מפוזרים לכל אורך הקצה של המעיל.

אבל הרימונים לא היו שם לבד. יחד איתם נתלו וּפַעֲמֹנֵי זָהָב. אלו היו פעמונים מבריקים שבתוכם חלק קטן שהכה על הדפנות והשמיע קול צלצול בכל פעם שהכהן הלך. התורה אומרת שהפעמונים היו בְּתוֹכָם, והכוונה היא שהם היו תלויים בדיוק ביניהם. הסדר היה כזה: רימון צמר, ואחריו פעמון זהב, שוב רימון, ושוב פעמון.

בסך הכל היו על המעיל שבעים ושניים רימונים ושבעים ושניים פעמונים. הצליל המיוחד שהשמיעו הפעמונים לא נועד רק ליופי. היה לו תפקיד חינוכי וחשוב מאוד: להזכיר לכולם לשמור על הפה, לדבר מילים טובות, ולהתרחק מדיבורים רעים על אנשים אחרים.