יצא לכם פעם ללבוש תלבושת מיוחדת לקראת תפקיד חשוב, כמו חולצת תנועת נוער או מדי קבוצת ספורט? אחרי שלמדנו על שמונת הבגדים המפוארים של הכהן הגדול, אנחנו עוברים כעת להכיר את התלבושת של הכהנים הרגילים, הבנים של אהרן. הבגדים שלהם היו מעטים ופשוטים יותר וכללו רק ארבעה חלקים, אבל המטרה שלהם הייתה דומה: להראות לכולם שהם המשרתים המכובדים של ה'.
הכהנים לבשו כֻתֳּנֹת, שהן כמו חולצות ארוכות עשויות מבד פשתן לבן. המילה כתונת מופיעה בלשון רבים, כי לכל כהן היו מוכנות שתי כותונות. עבודת הכהנים דרשה מאמץ ולפעמים גם לכלכה, ולכן הם היו צריכים בגד נוסף כדי להחליף ולהישאר תמיד נקיים. על הכותונת הם חגרו אַבְנֵטִים, שהם חגורות. מכיוון שהכהנים הרגילים לא לבשו מעיל עליון, החגורה שלהם בלטה מאוד לעין, ולכן היא הייתה מקושטת ורקומה בצורה יפהפייה.
על הראש חבשו הכהנים מִגְבָּעוֹת, שהן סוג של כובעים גבוהים, ממש כמו צורה של גבעה. הכובע של הכהן הרגיל עטף את כל הראש והיה גדול יותר משל הכהן הגדול, משום שהכהן הגדול היה צריך להשאיר במצח מקום פנוי לציץ הזהב. אגב, הכהנים לבשו גם מכנסיים, אבל הם לא מוזכרים כאן אלא רק בהמשך, כי המכנסיים נועדו רק לשמור על צניעות ולא כדי לפאר את הכהן.
התורה מסכמת ואומרת שכל הבגדים האלו נועדו לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת. הבגדים היו חייבים להיות שלמים, מכובדים ולא קרועים, והכי טוב שיהיו ממש חדשים. כך, כשעם ישראל ראה את הכהנים, כולם הרגישו כבוד גדול כלפיהם וכלפי העבודה החשובה שהם עושים.