בראשית, פרק כ״ד, פסוק ל״ב

עם הגעתו של הָאִישׁ, עבד אברהם, אל בית מארחיו, הוא או בני הבית פרקו את המטען, ויש המפרשים כי וַיְפַתַּח הַגְּמַלִּים פירושו הסרת המחסום שהונח על פיותיהם במהלך המסע כדי למנוע מהם לגזול ולרעות בשדות זרים. מתוך הקפדה לדאוג לבעלי החיים תחילה, וַיִּתֵּן תֶּבֶן וּמִסְפּוֹא לַגְּמַלִּים, כלומר הוגשו להם קש וסוגי תבואה מזינים. רק לאחר מכן הובאו וּמַיִם לִרְחֹץ רַגְלָיו וְרַגְלֵי הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אִתּוֹ, שהיו שכיריו של אברהם, והם זכו ליחס שוויוני משום שבני הבית טרם ידעו מי משיירת האורחים הוא האדון. פירוט נרחב זה של פעולות אירוח יומיומיות מלמד עד כמה חביבה ויקרה לפני ה' דרכם של האבות ומשרתיהם.