לאחר מסע מהיר ונסי שנועד לחלץ את רבקה ממשפחתה, העבד מוריד את בהמותיו על ברכיהן כדי שינוחו וישתו, פעולה המתוארת במילים וַיַּבְרֵךְ הַגְּמַלִּים, ויש המפרשים זאת פשוט כעצירת חנייה והתרת זממיהם. הוא ממתין מִחוּץ לָעִיר אֶל בְּאֵר הַמָּיִם, ממש מול הבאר כדי לבחון היטב את הנערות, ונמנע מלהיכנס לעיר עצמה כדי להרחיק את הגמלים מסביבה של עבודה זרה. העבד מכוון את הגעתו לְעֵת עֶרֶב לְעֵת צֵאת הַשֹּׁאֲבֹת, שכן בשעת שקיעה זו יוצאות בנות העניים לשאוב מים, והוא מניח שמשפחתן לא תתנגד לשלוח אותן לנישואין לאדם עשיר בארץ רחוקה. שעת הערב מקבילה למידת הדין של יצחק, ובה מתפלל העבד לה' שמידת החסד תגבר והוא ימצא עבורו את הנשמה הראויה.
בראשית, פרק כ״ד, פסוק י״א
פרשת חיי שרה
וַיַּבְרֵ֧ךְ הַגְּמַלִּ֛ים מִח֥וּץ לָעִ֖יר אֶל־בְּאֵ֣ר הַמָּ֑יִם לְעֵ֣ת עֶ֔רֶב לְעֵ֖ת צֵ֥את הַשֹּׁאֲבֹֽת׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.