דבריו של אליעזר באוזני משפחת רבקה חושפים מלאכת מחשבת של דיפלומטיה ושליחות. בעודו משחזר את ציוויו של אברהם, הוא עורך שינויים קלים אך משמעותיים בניסוח המקורי, שנועדו להתאים את המסר לקהל השומעים ולהבטיח את הצלחת המשימה.
המילים אִם לֹא זוכות למספר התייחסויות. הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שאין מדובר בתנאי, אלא בביטוי שמשמעותו "אלא" או "רק" [שד"ל, ביאור יש"ר]. לעומת זאת, יש המפרשים זאת כתנאי מפורש: אליעזר רומז שאם לא יצליח למצוא אישה במשפחה זו, הוא ייקח אישה ממקום אחר באותה ארץ. הצגת הדברים כתנאי נועדה לשמש צעד טקטי במשא ומתן, כדי למנוע מהמשפחה לדרוש ממון רב או מוהר מוגזם מתוך מחשבה שהוא כבול אליהם בלבד [העמק דבר].
השינוי הבולט ביותר בדברי אליעזר הוא המעבר מהציווי המקורי של אברהם ללכת "אל ארצי ואל מולדתי", להצהרה אֶל בֵּית אָבִי תֵּלֵךְ וְאֶל מִשְׁפַּחְתִּי. הפרשנים מסכימים כי אברהם התיר לאליעזר לקחת אישה מכל בנות המקום, שכן ידע שבני משפחתו אינם כשרים יותר משאר אנשי העיר. אולם, אליעזר בחר לצמצם את הבקשה למשפחה בלבד כדי להחניף להם ולגרום להם לחשוב שאברהם חפץ מאוד בקרבתם, וכך יסכימו לתת את רבקה בשמחה ובנפש חפצה [שד"ל, ביאור יש"ר, ביאור שטיינזלץ].
שינוי זה נובע גם מרצונו של אליעזר להסתיר את הפער האידיאולוגי בין אברהם למשפחתו. המילה מִשְׁפַּחְתִּי מבטאת התקרבות, התחברות וקשר נפשי. אברהם נמנע מלהשתמש בה במקור, משום שביקש להתנתק ממשפחתו שהייתה שקועה בעבודה זרה. אליעזר, כעבד נאמן, בחר להשתמש במילה זו כדי לא לפרסם את עובדת התרחקותו המכוונת של אברהם מהם [הכתב והקבלה].
מנגד, יש המסבירים שהשינוי נבע מההבנה החדשה של אליעזר עצמו. בתחילה אליעזר אכן סבר שכוונת אברהם היא לקחת אישה מאותו אזור גיאוגרפי, מבלי להתחייב למשפחה מסוימת. אולם, לאחר שראה כיצד ה' כיוון אותו באופן פלאי דווקא אל רבקה, הוא הבין שההשגחה האלוהית כיוונה אותו ישירות לבית אחי אברהם, ולכן תיאר את הציווי ככזה שמכוון מראש לבית האב [שפתי כהן].
הקדמת הביטוי בֵּית אָבִי למילה מִשְׁפַּחְתִּי נועדה להבהיר את סדר העדיפויות: ההוראה היא לפנות תחילה אל המשפחה המצומצמת, אך אם הדבר לא יעלה יפה, אין הכוונה רק לבית האב באופן בלעדי, אלא גם שאר בני המשפחה המורחבת באים בחשבון [העמק דבר].