אברהם שולח את משרתו הנאמן למסע גורלי שנועד להבטיח את המשך השושלת הרוחנית שלו. הבחירה להרחיק עד מולדתו ולהימנע מנישואין עם בנות כנען נובעת מכך שהכנענים היו שקועים בהשחתה מוסרית עמוקה שפוגמת בנפש, בעוד שעבודת האלילים בארם הייתה בבחינת טעות שכלית שניתן לתקן ולרפא [רש"ר הירש]. במישור הסמלי, שליחות זו משקפת את הקשר בין ה' לעם ישראל, בדומה לאדם היוצא לחפש נשמות שתעו בדרכן כדי להשיבן אל חיק הבורא [חומש קה"ת; ביאורי חסידות].
ההנחיה הגיאוגרפית מחולקת לשלבים. תחילה אברהם מורה כִּי אֶל אַרְצִי, כלומר לאזור הכללי של ארם נהריים או המזרח, ומשם ימשיך וְאֶל מוֹלַדְתִּי, שהיא העיר הספציפית שבה נולד, אור כשדים, או אזור משפחתו המורחבת [אבן עזרא, רד"ק, ר' סעדיה גאון, ביאור שטיינזלץ]. מעניין לציין כי ישנה הפתעה בכך שאברהם עדיין מכנה את ארם "ארצי" למרות עשרות השנים שבהן הוא כבר יושב בארץ המובטחת [ברכת אשר על התורה]. המטרה היא להגיע תחילה לארץ, לחפש אישה בתוך המשפחה, ואם לא תימצא שם אחת ראויה, לקחת אישה מתוך בנות העיר [העמק דבר, שד"ל].
הפרשנים נחלקו מדוע אברהם מתעקש על משפחתו. הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שאברהם רצה למנוע מאישה נוכרית לרשת את נכסיו, והעדיף בת משפחה [רשב"ם, ביאור יש"ר, חזקוני]. למרות שגם בני משפחתו עבדו אלילים, אברהם ידע שהם יהיו קרובים יותר לשמוע בקולו ולהתגייר, וכן שמוטלת עליו חובה מוסרית לדאוג קודם כל לבני ביתו [ר' סעדיה גאון]. מנגד, יש הסבורים כי אברהם דווקא לא כיוון למשפחתו המצומצמת בחרן, אלא לכלל תושבי אור כשדים. זאת משום שבעיר זו נותר עדיין זיכרון קדום של שם ה', והסיכוי הסטטיסטי למצוא בה אישה ראויה מתוך אוכלוסייה גדולה היה רב יותר מאשר בתוך משפחה אחת בודדת [קונטרס חיבה יתירה].
הציווי תֵּלֵךְ דורש מאליעזר לצאת בעצמו ולבחור את האישה במראה עיניו, ולא לסמוך על שליחים אחרים [העמק דבר], ולכן אליעזר הזדרז ויצא לדרך מיד [אור החיים]. השימוש במילה וְלָקַחְתָּ מהווה מקור הלכתי לכך שניתן לקדש אישה באמצעות שליח, שכן לשון "קיחה" היא אחת הלשונות המקובלות לקידושין [ר' סעדיה גאון].
הכפילות בביטוי לִבְנִי לְיִצְחָק טומנת בחובה משמעות כפולה. מצד אחד, האישה צריכה להיות ראויה לִבְנִי, כלומר להתאים לרמתו הרוחנית של אברהם ולהיות ראויה לרשת את הברכות האלוהיות [מלבי"ם]. מצד שני, עליה להתאים גם לְיִצְחָק, לאופיו הייחודי ולתכונותיו האישיות [רש"ר הירש]. מבחינה הלכתית, הפירוט נדרש כדי לתת תוקף משפטי לקידושין; אילו היה אומר רק "לבני", הקידושין היו עלולים להיות חסרי תוקף בשל חוסר ודאות, או שהיו מיוחסים בטעות לישמעאל [העמק דבר].
באופן מאלף, כאשר אליעזר נפגש מאוחר יותר עם לבן ובתואל ומשחזר בפניהם את דברי אברהם, הוא משמיט את השם "יצחק" ואומר רק "לבני". אליעזר זיהה את אופיו החומרי של לבן והבין שאם יתאר את יצחק כצדיק וגאון רוחני, לבן עלול לסרב לשידוך, שכן אנשים מסוגו מעדיפים לחתן את בנותיהם עם סוחרים עשירים ולא עם אנשי רוח. לכן, אליעזר בחר להדגיש רק את ייחוסו של החתן כבנו של אברהם העשיר והמכובד, וכך הבטיח את הסכמתם [בית הלוי על התורה].