במעמד הגורלי מול משפחת רבקה, אליעזר משחזר את התנאים שהציב לו אברהם לקיום שליחותו, אך משנה במעט את ניסוח הדברים המקורי כדי לשכנע את שומעיו ולהשיג את מבוקשו.
השינוי הבולט ביותר בדברי אליעזר הוא השימוש במילה מֵאָלָתִי במקום המילה "משבועתי" שאמר אברהם במקור. הפרשנים מסכימים כי בעוד שבועה יכולה להיות פשוטה, "אלה" היא שבועה חמורה המלווה בקללה ובעונש מפורש אם התנאי לא יקויים [העמק דבר, שד"ל, הכתב והקבלה, מחוקקי יהודה]. יש הסבורים כי מקור המילה הוא בשם "אלוה" או במילה "אל" המבטאת כוח וחוזק, מה שמדגיש את התוקף המוחלט של ההתחייבות [שד"ל, הכתב והקבלה, מחוקקי יהודה].
מדוע בחר אליעזר להחמיר ולהשתמש בלשון זו? גישה אחת מסבירה כי הדבר נובע מהפחד העמוק שחש אליעזר מפני אדונו ומפני העונש הצפוי לו אם ייכשל [אבן עזרא, העמק דבר]. גישה שנייה ומרכזית רואה בכך מהלך מחושב של שכנוע: אליעזר מבקש להמחיש למשפחה את חומרת המצב. כשהם יבינו שהוא נתון תחת איום של קללה חמורה, הם ייטו להסכים לבקשתו מהר יותר [קיצור בעל הטורים, הכתב והקבלה]. בנוסף, הצהרה זו משמשת את אליעזר ככלי במשא ומתן. באומרו וְהָיִיתָ נָקִי מֵאָלָתִי, הוא מבהיר למשפחה שאם יסרבו, הוא פטור לחלוטין מחובתו ויכול לעזוב. בכך הוא מונע מהם את האפשרות לסחוט ממנו כספים מתוך הנחה שהוא חייב להביא את הנערה בכל מחיר [בכור שור]. יתרה מכך, מאחר שקללת אדם חכם עלולה להתקיים אפילו אם נאמרה על תנאי, אברהם היה חייב לפרש במדויק את תנאי הפטור של אליעזר כדי להגן עליו מעונש [העמק דבר].
אליעזר עורך שינויים נוספים המעידים על חוכמתו הדיפלומטית. בעוד אברהם אמר "ואם לא תאבה האישה", אליעזר אומר למשפחה וְאִם לֹא יִתְּנוּ לָךְ. בכך הוא דורש מהם הכרעה ברורה ומיידית כבר במעמד לקיחת הנערה, כדי לא להותיר פתח לעיכובים מאוחרים [העמק דבר]. כמו כן, הוא מציין שאברהם שלח אותו כִּי תָבוֹא אֶל מִשְׁפַּחְתִּי, ולא "אל בית אבי" כפי שנאמר במקור, כדי לרמוז שאם לא תימצא אישה מצד האב, הוא רשאי לקחת אישה מצד האם [קיצור בעל הטורים].
לבסוף, אליעזר משמיט בכוונה את אזהרתו החמורה של אברהם שלא להשיב את יצחק לארם. הוא עושה זאת מתוך רגישות, כדי לא להעליב את בני המשפחה שעלולים להיפגע מכך שאברהם מעדיף את ארץ כנען על פני מולדתו [ביאור יש"ר]. באמצעות סיפור הדברים מחדש, אליעזר מעביר מסר תקיף וברור: ה׳ הוא שחפץ בשידוך הזה, וסירוב מצד המשפחה יהווה התנגדות לרצון האל [בכור שור].