השלמת תהליך השידוך אינה מסתכמת בהסכמה מילולית בלבד, אלא מלווה בהענקת מתנות המבססות את הקשר החדש. חלוקת הרכוש שמבצע עבד אברהם אינה מקרית, והיא משקפת חלוקה ברורה בין הכלה המיועדת לבין בני משפחתה, תוך מחשבה מעשית ומשפטית כאחד.
ראשית, העבד מעניק לרבקה כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּבְגָדִים. מדובר בעיקר בתכשיטי נשים יוקרתיים [רשב"ם, ביאור יש"ר]. הענקת מתנות אלו נושאת משמעות הלכתית, שכן היא מלמדת על חובת החתן לדאוג למלבושי כלתו משלו עוד בהיותה בבית אביה [העמק דבר], ויש הרואים בנתינה זו אקט רשמי של קידושין, שבא לאחר מתנות השידוכין הראשוניות [חזקוני, צפנת פענח]. מעבר לכך, הפרשנים מצביעים על שיקול כלכלי ומעשי מחושב בפעולתו של העבד: הוא בחר להעניק את הרכוש היקר והקבוע דווקא לרבקה, מתוך ידיעה ברורה שמתנות אלו יחזרו עמה לביתו של יצחק, ואילו לו היה נותן אותן למשפחתה, הן היו נשארות שם [הטור הארוך, תולדות יצחק, בכור שור, חזקוני].
לעומת זאת, לבני המשפחה הוענקו מתנות מסוג שונה. הכתוב מציין כי וּמִגְדָּנֹת ניתנו לאחיה ולאמה. סביב משמעות המילה מגדנות קיימות מספר גישות בקרב המפרשים. גישה אחת מפרשת זאת מלשון "מגדים", דהיינו מיני פירות משובחים מארץ ישראל, צרי, דבש ומאכלים מתוקים [רש"י, בכור שור, תולדות יצחק, רש"ר הירש]. גישה שנייה סבורה כי מדובר במלבושים נכבדים ויוקרתיים [אבן עזרא, אבי עזר]. לעומתן, הגישה המרכזית והרחבה יותר רואה במילה זו מונח כללי לכל דבר משובח, יקר ומעולה, בין אם מדובר בפירות, תכשיטים, אבנים טובות או חפצי חמודות [רד"ק, שד"ל, רלב"ג, ביאור יש"ר, מחוקקי יהודה, ביאור שטיינזלץ]. הענקת המגדנות נועדה לכבד ולפייס את המשפחה בעקבות השידוך, ולממן את משתה החתונה [העמק דבר, ביאור שטיינזלץ].
נקודה בולטת בפסוק היא זהות מקבלי המתנות: לְאָחִיהָ וּלְאִמָּהּ. העובדה שבתואל, אביה של רבקה, אינו מוזכר כמי שקיבל מתנות, מעוררת את תשומת לב הפרשנים. יש המסבירים כי האם והאח הם אלו שהיו זקוקים לפיוס ולריצוי, בעוד שבתואל שמח לתת את בתו לקרובו ולא נזקק למתנות [בכור שור, חזקוני], או שהם אלו שניהלו בפועל את משק הבית מפאת זקנתו של האב [רד"ק]. היעדרו של האב מקבלת המתנות משמש גם כהוכחה לכך שלא מדובר כאן במנהג של קניית אישה ותשלום מוהר לאב, אלא בהענקת מתנות ערך אישיות לכלה וכיבוד קל יותר לשאר המשפחה [רש"ר הירש].
לצד ההסברים הפשטניים, קיימת מסורת מדרשית המסבירה את היעדרותו של בתואל בכך שהוא מצא את מותו הפתאומי באותו הלילה על ידי מלאך ה׳. הסיבות לכך מגוונות: או משום שביקש לעכב את הנישואין, או שניסה להרעיל את העבד כדי לרשת את ממונו, או משום שדרש לממש את זכות הלילה הראשון עם בתו כפי שנהג עם שאר בנות העיר שנישאו [רד"ק, חזקוני].