בראשית, פרק כ״ד, פסוק נ״ג

יצא לכם פעם לחשוב איך חוגגים כשמחליטים להתחתן? בדרך כלל, מעבר לשמחה ולהסכמה בין המשפחות, נהוג גם לתת מתנות יפות. זה בדיוק מה שעושה עבד אברהם כשהוא מסיים לסכם את השידוך של יצחק ורבקה. העבד פועל בחוכמה רבה ומחלק את המתנות בצורה מחושבת. קודם כל, הוא נותן לרבקה כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּבְגָדִים, שהם בעצם תכשיטים יוקרתיים ובגדים מהודרים. הוא בוחר לתת את הרכוש היקר והקבוע ביותר דווקא לה, כי הוא יודע שהיא תעבור לגור בביתו של יצחק, וכך המתנות החשובות יישארו אצלה בביתה החדש. הנתינה הזו גם מראה שהחתן כבר מתחיל לדאוג לכלתו ולשמח אותה עוד לפני שעזבה את ביתה. לאחר מכן, העבד לא שוכח את המשפחה של רבקה ונותן גם להם וּמִגְדָּנֹת. המילה הזו מתארת דברים משובחים, מעולים ויקרים, כמו פירות מיוחדים ומתוקים מארץ ישראל. המטרה של המתנות האלו היא לכבד את המשפחה, לפייס אותם ולשמח אותם לקראת החתונה. אבל אם תשימו לב, הכתוב אומר שהמתנות ניתנו לְאָחִיהָ וּלְאִמָּהּ. היכן אבא של רבקה, בתואל, ולמה הוא לא מוזכר? ההסבר הפשוט הוא שאחיה ואמה של רבקה היו אלה שניהלו בפועל את הבית באותו הזמן, והם אלו שהעבד היה צריך לשמח ולרצות כדי שיסכימו לשידוך, ולכן הוא פונה אליהם ומעניק להם את המתנות.