תארו לעצמכם שחזרתם ממסע ארוך ומלא בהפתעות. מי האדם הראשון שתרצו לשתף אותו בכל מה שקרה לכם? כשהעבד של אברהם פוגש את יצחק בדרך, עוד לפני שהם נכנסים לעיר, הוא מיד משתף אותו בכל מה שעבר עליו. התורה משתמשת במילה וַיְסַפֵּר, כי העבד לא סתם נתן דיווח רגיל ומשעמם. הוא סיפר ליצחק בהתלהבות על כל הנסים הגלויים שה' עשה לו בדרך. הוא שיתף אותו איך הדרך התקצרה באורח פלא, ואיך רבקה הופיעה בדיוק ברגע שבו הוא סיים להתפלל. העבד רצה להוכיח ליצחק מעל לכל ספק שרבקה היא האישה שה' בחר במיוחד בשבילו, ועל הדרך יצחק זכה לשמוע כמה רבקה היא נערה טובה, צנועה ומלאה בחסד.
אבל רגע, הרי ה' הוא זה שעשה את הנסים, אז למה כתוב שהעבד סיפר את כל הדברים אֲשֶׁר עָשָׂה? התשובה היא שהעבד תיאר גם את הפעולות הרגילות שהוא בעצמו עשה. הוא סיפר איך הוא התפלל, על המבחן שהוא עשה ליד הבאר כדי למצוא את הנערה המתאימה, איך הוא נתן לה את התכשיטים ומה הוא אמר למשפחה של רבקה. ומכיוון שהם נפגשו שם באמצע הדרך, יצחק היה הראשון שזכה לשמוע את כל הסיפור המרתק הזה.