רגע לפני המפגש הגורלי בין יצחק לרבקה, הכתוב עוצר כדי לתאר את מיקומו ואת מצבו של יצחק. תזמון המפגש אינו מקרי, אלא מבטא השגחה אלוהית מדויקת שכיוונה את צעדיהם להיפגש על אם הדרך, טרם הגעתה של רבקה העירה.
הפרשנים חלוקים בהבנת הצירוף בָּא מִבּוֹא. הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שיצחק חזר באותה עת מביקור זמני בבאר, והיה בדרכו חזרה לעירו [רמב"ן, רד"ק, הטור הארוך, ביאור יש"ר]. אחרים מפרשים כי המילה מִבּוֹא מעידה על הרגל, כלומר יצחק היה רגיל לבוא לאותו מקום באופן תדיר [אבן עזרא, מלבי"ם]. מנגד, יש המציעים כי המילה מתייחסת לסיבת ההליכה, "מסבת בוא", כלומר יצחק חישב את מועד הגעתה של רבקה ויצא לקראתה מבעוד מועד דרך כבוד כדי לקבל את פניה [הכתב והקבלה]. דעות נוספות מציעות כי מִבּוֹא הוא פשוט חלק משמו הכפול של המקום, או שמשמעותו גבול ומבוא העיר [אבן עזרא, חזקוני].
באשר לסיבת הליכתו של יצחק אל בְּאֵר לַחַי רֹאִי, עולות מן המקורות מספר גישות. הגישה הרווחת היא שיצחק חיפש מקום קדוש וראוי להתבודדות ולתפילה על זיווגו. המקום נבחר משום ששם נגלה בעבר מלאך ה' להגר, ויצחק קיווה לאותה השגחה אלוהית גם לקראת הקמת משפחתו. תפילתו נענתה מיד, בבחינת "טרם יקראו ואני אענה" [ספורנו, שד"ל, העמק דבר, רש"ר הירש, צרור המור].
גישה שונה לחלוטין, הנשענת על המדרש, מסבירה שיצחק הלך אל הבאר כדי להביא משם את הגר, על מנת שאביו אברהם יישא אותה לאישה. פירוש זה מדגיש את גדלות נפשו של יצחק, שדאג לנישואי אביו האלמן עוד לפני שדאג לעצמו [רש"י, מזרחי, רבנו בחיי, משכיל לדוד, ברכת אשר]. לעומת הפירושים הרוחניים, יש המציעים סיבה מעשית, ולפיה יצחק הלך למקום כדי לפקח על נטיעת פרדסיו או על מקנהו שהיו שם [רשב"ם, רד"ק]. בנוסף, קיימת מסורת מדרשית המפרשת כי יצחק שב באותו יום מגן עדן, שם שהה שלוש שנים כדי להתרפא מפצעי העקידה [צאינה וראינה, מגלה עמוקות].
הכתוב מסיים בציון העובדה כי וְהוּא יוֹשֵׁב בְּאֶרֶץ הַנֶּגֶב. אזור זה, הנמצא בדרומה של ארץ ישראל, שכן בסמיכות גיאוגרפית לבאר [רש"י, אבן עזרא, שפתי חכמים]. ציון מקום מגוריו נועד להסביר מדוע יצחק טרם הגיע לביתו ונאלץ להתפלל בשדה פתוח, שכן הוא היה עדיין בדרך חזרה מהבאר אל ביתו שבנגב [ברטנורא]. הפרשנים דנים האם יצחק כבר התגורר שם באופן עצמאי [רש"ר הירש, רד"ק], או שעדיין גר עם אברהם בבאר שבע ורק מאוחר יותר קבע את דירתו סמוך לבאר [העמק דבר]. כך או כך, ההשגחה האלוהית סובבה שיצחק יהיה בדרכו חזרה מן הדרום בדיוק באותה עת, וכך רבקה פגשה בו ראשון, דבר שאפשר היכרות ישירה ומנע ממנה את ההירתעות שהייתה נגרמת לה אילו פגשה תחילה את אברהם [העמק דבר].