בראשית, פרק כ״ד, פסוק מ׳

קרה לכם פעם שהייתם צריכים להעביר הודעה למישהו, ושיניתם קצת את המילים כדי שהוא לא ייעלב? זה בדיוק מה שאליעזר עושה כשהוא מדבר עם המשפחה של רבקה. הוא חוזר על מה שאברהם אמר לו, אבל משנה קצת את המילים בחוכמה ובצורה נעימה. כשאליעזר מספר שאברהם אמר על ה' אֲשֶׁר הִתְהַלַּכְתִּי לְפָנָיו, כלומר שה' הוא זה שאברהם שירת, הוא מדלג בכוונה על מילים אחרות שאברהם אמר לו. אברהם במקור אמר שה' לקח אותו מבית אביו, אבל אליעזר לא מזכיר את זה כדי לא להעליב את המשפחה ולגרום להם לחשוב שה' הרחיק את אברהם כי הם אנשים רעים. הוא גם לא מספר להם על כל ההבטחות הרוחניות שה' הבטיח לאברהם, כי הם פשוט לא היו מצליחים להבין דברים כל כך עמוקים. אחר כך, אליעזר אומר שה' יִשְׁלַח מַלְאָכוֹ אִתָּךְ וְהִצְלִיחַ דַּרְכֶּךָ. אברהם אמר במקור שהמלאך ילך לפניו, אבל אליעזר משנה למילה אִתָּךְ. הוא כל כך מאמין באברהם, שהוא רוצה להדגיש שהמלאך לא רק מחכה לו בסוף הדרך, אלא ממש הולך איתו ומלווה אותו בכל צעד וצעד. המילה מַלְאָכוֹ מראה שזה מלאך מיוחד שנשלח בדיוק לתפקיד הזה. אליעזר בטוח מאוד בהצלחה שלו כשהוא אומר וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה. אברהם חשש שאולי רבקה לא תרצה לבוא, אבל אליעזר בטוח שברגע שהיא תשמע על אברהם, היא בוודאי תסכים. החשש היחיד שלו היה שהמשפחה תפריע. הוא אומר את הדברים כך כדי שרבקה תשמע ותבין שמצופה ממנה להסכים מעצמה. בסוף, הוא מסביר בדיוק מאיפה הוא צריך להביא את הכלה, מִמִּשְׁפַּחְתִּי וּמִבֵּית אָבִי, כלומר לא סתם מהמשפחה הרחוקה, אלא ממש מהמשפחה הקרובה של אבא של אברהם.