תארו לעצמכם שפתאום מבקשים מכם לארוז את החפצים שלכם ולצאת למסע ארוך מאוד לארץ אחרת, ועוד עם אדם שאתם בקושי מכירים. הייתם מסכימים לצאת מיד או מבקשים קצת זמן להתכונן? זה בדיוק מה שקרה לרבקה. המשפחה שלה כבר הסכימה שהיא תתחתן עם יצחק, כי הם הבינו שזה רצון ה'. עכשיו נשארה רק שאלה אחת: מתי יוצאים לדרך?
באותם ימים, היה נהוג לתת לכלה המון זמן, אפילו שנה שלמה, כדי להתארגן ולהכין לעצמה תכשיטים ודברים שהיא צריכה. בני המשפחה פונים לרבקה ושואלים אותה: הֲתֵלְכִי עִם הָאִישׁ הַזֶּה? הם בכוונה לא קוראים לו "העבד של אברהם" אלא אומרים "האיש הזה", כדי להדגיש שהוא אדם זר. הם בעצם מנסים קצת לגרום לה לחשוב פעמיים: האם את באמת מוכנה לצאת עכשיו, מיד, ולרכוב על גמל למרחק כה רב עם אדם שאת לא מכירה, בלי שום זמן להתארגן בצורה נוחה יותר?
אבל רבקה מפתיעה את כולם. היא לא עונה סתם "כן", אלא עונה במילה אחת קצרה והחלטית: אֵלֵךְ. התשובה הזו מראה כמה רבקה הייתה אמיצה ונחושה. היא בעצם מצהירה שהיא מוכנה לצאת לדרך מיד עם אליעזר, בלי לבזבז זמן על התקשטות. המילה הזו מראה את העצמאות שלה, כאילו היא מכריזה: אני יוצאת לדרך מעצמי, וגם אם פתאום תתחרטו ותנסו לעצור אותי, אני החלטתי שאני הולכת.