תארו לעצמכם שאתם מקבלים משימה חשובה במיוחד במקום שאתם בכלל לא מכירים, איך הייתם יודעים מאיפה להתחיל? עבד אברהם מגיע אחרי מסע ארוך לעיר זרה כדי למצוא אישה ליצחק. הוא לא סתם מסתובב ברחובות, אלא פועל בחוכמה ובתכנון. הדבר הראשון שהוא עושה הוא וַיַּבְרֵךְ הַגְּמַלִּים. בניגוד לסוסים שעומדים כשהם נחים, גמלים מתיישבים על הברכיים. העבד גורם לגמלים לרבוץ על הברכיים שלהם כדי שיוכלו לנוח מהדרך הארוכה ולהתכונן לשתיית מים. הוא בוחר לעצור מִחוּץ לָעִיר אֶל בְּאֵר הַמָּיִם, ממש קרוב לבאר. למה דווקא מחוץ לעיר? העבד ידע שבתוך העיר יש אנשים שעובדים עבודה זרה, והוא העדיף להישאר בחוץ.
העבד גם מתכנן את הזמן המדויק. הוא ממתין לְעֵת עֶרֶב לְעֵת צֵאת הַשֹּׁאֲבֹת. בשעת שקיעת השמש, הנערות היו רגילות לצאת לשאוב מים. העבד הבין שהוא לא יכול לעבור מבית לבית ולחפש אישה ליצחק, אז הוא פשוט חיכה במקום שבו כולן מגיעות אליו. הייתה לו גם מחשבה חכמה: משפחות עשירות היו שולחות את העבדים שלהן לשאוב מים, ורק משפחות עניות שלחו את הבנות שלהן. העבד קיווה שמשפחה ענייה תשמח לשלוח את הבת שלה לארץ רחוקה כדי להתחתן עם איש עשיר ומכובד כמו יצחק. הוא חיפש נערה עם מידות טובות ולב טוב, ושם, ליד הבאר, הוא עמד והתפלל לה' שיעזור לו ויזמן לו את הנערה הראויה והמתאימה ביותר למשימה.