יצא לכם פעם לנסוע ממקום למקום, ופתאום לראות מרחוק משהו שעוצר לכם את הנשימה? רבקה ישבה גבוה על הגמל בסוף המסע הארוך שלה, ולפתע היא הבחינה ביצחק הולך לקראתה בשדה. המראה שלו היה מיוחד מאוד. יצחק נראה כמו שר או איש אצולה חשוב, והוא בדיוק עמד והתפלל אל ה'. הפנים שלו האירו מקדושה, ורבקה הרגישה מיד פליאה גדולה וגם קצת יראת כבוד.
כשהיא ראתה אותו, התגובה הראשונה שלה הייתה שוַתִּפֹּל מֵעַל הַגָּמָל. אל תדאגו, היא לא באמת נפלה על האדמה וקיבלה מכה. הפירוש הפשוט הוא שהיא התכופפה בחדות הצידה או החליקה קצת למטה. רבקה עשתה את זה באופן טבעי מתוך צניעות ודרך ארץ. היא הבינה שזה פשוט לא מכובד שהיא תשב גבוה על הגמל, בזמן שאדם כל כך קדוש וחשוב הולך ברגל מולה.
התחושה הזו של כבוד עצום כלפי יצחק ליוותה את רבקה לכל החיים. בניגוד לאימהות אחרות שהרגישו חופשיות להתווכח עם הבעלים שלהן, רבקה תמיד שמרה על יראת כבוד מיוחדת כלפי יצחק. ה' כיוון את הדברים כך, כדי שבעתיד, כשיגיע הזמן לברך את הילדים שלהם, רבקה תפעל בשקט ומאחורי הקלעים כדי להעביר את הברכות ליעקב, ולא תריב עם יצחק פנים אל פנים.