תארו לעצמכם שקרה לכם פלא של ממש, ואתם עומדים מול אנשים ומנסים לתאר להם בדיוק איך זה קרה. העבד של אברהם עומד עכשיו מול המשפחה של רבקה ומשחזר בהתרגשות את הנס שאירע לו ליד הבאר.
הוא מסביר להם במילים אֲנִי טֶרֶם אֲכַלֶּה שהוא עוד לא הספיק אפילו לסיים את התפילה שלו, וכבר רבקה הופיעה. הרגע המדויק הזה, שבו התפילה והמציאות נפגשו, הוכיח לו שהכול מכוון מאת ה'. העבד מספר להם שהוא דיבר אֶל לִבִּי, כלומר, הוא התפלל בלחש, רק בתוך הלב. הוא עשה זאת בכוונה כדי שהנערה שתגיע לא תשמע את הסימנים שהוא ביקש מה' ותתנהג ככה רק בגלל ששמעה אותו.
כשהעבד אומר להם וְהִנֵּה רִבְקָה יֹצֵאת, אפשר להתפלא קצת, הרי באותו רגע ליד הבאר הוא עוד לא ידע איך קוראים לה! אבל מכיוון שהעבד מספר להם את הסיפור עכשיו, אחרי שהוא כבר התארח בביתם והכיר אותה, הוא פשוט משתמש בשם שלה כפי שגילה אותו מאוחר יותר.