בראשית, פרק כ״ד, פסוק י״ז

תארו לעצמכם שאתם רואים פתאום משהו כל כך מדהים ופלאי, שאתם פשוט חייבים לרוץ אליו כדי לראות אותו מקרוב. זה בדיוק מה שקרה לאליעזר במסע החשוב שלו למצוא אישה ליצחק. כשאליעזר עמד ליד הבאר וראה את רבקה מגיעה, קרה נס של ממש: המים בבאר פשוט עלו למעלה לִקְרָאתָהּ, כדי שהיא בכלל לא תצטרך להתאמץ ולשאוב אותם. אליעזר, שהיה רגיל לראות ניסים בבית של אברהם, הבין מיד שהיא נערה מיוחדת וצדקת שמתאימה למשפחה. הוא מיהר אליה וביקש הַגְמִיאִינִי, כלומר, תני לי בבקשה רק לגימה קטנה של מים. למה הוא ביקש כל כך מעט? כי הוא הבין שמצא את הנערה הנכונה, ופחד שאם יבקש ממנה להתאמץ יותר מדי היא עלולה לסרב. הוא רצה לבקש משהו שיהיה לה קל מאוד להסכים לו. אליעזר גם ביקש לשתות דווקא מִכַּדֵּךְ, מהכד האישי שלה, כי הוא שם לב שהכד שלה היה נקי וטהור במיוחד לעומת הכדים של שאר הנערות, וזה הראה לו עד כמה האופי שלה טוב, נקי ומיוחד.