קרה לכם פעם שהייתם צריכים לדעת אם האדם שעומד מולכם הוא באמת בעל לב זהב, ותהיתם איך אפשר לבדוק את זה? עבד אברהם, אליעזר, יצא למשימה חשובה למצוא אישה מתאימה ליצחק, והוא תכנן מבחן מיוחד וחכם כדי לגלות את האופי האמיתי של הנערה. במקום להיכנס לעיר, הוא נשאר בחוץ. המילה נִצָּב פירושה שהוא מתעכב וממתין שם. הוא בוחר לעמוד דווקא עַל עֵין הַמָּיִם, כלומר ממש ליד מעיין. בניגוד לבאר שבה מורידים דלי עמוק כדי להשקות בהמות, מעיין מספק מים נקיים וטובים לבני אדם. לכן בנות העיר יוצאות לשם לִשְׁאֹב מים, שזו פעולה של מילוי הכד בידיים ישר מהמים.
למה אליעזר חיכה שם ולא נכנס להתארח בבתים? כי בתוך הבית קשה לבדוק אם הנערה באמת עדינה, זריזה וטובת לב. אולי היא עוזרת רק כי ההורים שלה ציוו עליה, או שאולי המשפחה מתכננת תחבולות. במעיין, כשהיא רחוקה מהמשפחה שלה, אליעזר יכול לראות אם היא מתנהגת בצניעות ועושה חסד מיוזמתה האישית בלבד.
המבחן שאליעזר תכנן היה קשה במכוון. הוא עמד קרוב למים והיו איתו משרתים וכלים, כך שהוא בכלל לא היה צריך עזרה. בנוסף, היו שם הרבה נערות, והנערה יכלה פשוט להגיד לו לבקש ממישהי אחרת. מעבר לכך, להתנדב להשקות עשרה גמלים של אדם זר זה מאמץ גופני אדיר שלוקח המון זמן, ודורש ממנה להישאר לבדה בחושך. אליעזר עשה את המבחן כל כך קשה כדי להיות בטוח. הוא האמין באמונה שלמה בה', וידע שאם תימצא נערה שתסכים לעזור בתנאים כאלה, זה לא יהיה סתם צירוף מקרים, אלא הוכחה ברורה שה' עזר לו להצליח בשליחות.