בראשית, פרק כ״ד, פסוק ל״ג

קרה לכם פעם שהייתם ממש רעבים, אבל הייתה לכם משימה כל כך חשובה שהחלטתם לחכות עם האוכל עד שתסיימו אותה? זה בדיוק מה שקרה לעבד אברהם. אחרי מסע ארוך, הוא מגיע לבית של משפחת רבקה. המארחים שלו רוצים לכבד אותו בסעודה, והאוכל וַיּוּשַׂם לפניו, כלומר נערי הבית הניחו את המזון על השולחן כדי להזמין אותו לאכול. אבל העבד עוצר את הכול. במקום להתחיל לאכול, הוא אומר להם שהוא לא יטעם כלום עַד אִם דִּבַּרְתִּי. המילה "אם" כאן לא מתארת ספק, אלא הכוונה היא "עד אשר אסיים לדבר את דבריי". למה הוא סירב לאכול מיד? העבד ראה שה' עזר לו והצליח את דרכו, והוא הרגיש שהשליחות החשובה שלו קודמת לכל התעסקות באוכל ושתייה. הוא רצה להבהיר למשפחה שהוא לא סתם אורח שבא ליהנות מהאוכל שלהם, ושהוא חייב קודם כל למלא את התפקיד שלו. המארחים מבינים כמה זה חשוב לו, ואחד מהם עונה לו מיד ומסכים שידבר.