אליעזר ממתין מחוץ לעיר ומכריז הִנֵּה אָנֹכִי נִצָּב, כלומר מתעכב, עַל־עֵין הַמָּיִם, שהוא מעיין של מים משובחים לשתיית אדם. אל המקום מגיעות וּבְנוֹת אַנְשֵׁי הָעִיר כשהן לבדן, יֹצְאֹת לִשְׁאֹב מָיִם על ידי מילוי כדיהן ישירות מן הזרם. הבחירה להישאר ליד המעיין נועדה לבחון את מידותיה של הנערה המיועדת באופן עצמאי, הרחק מהשפעת הוריה או מתחבולות משפחתה. אליעזר מתכנן מבחן קשה שבו יבקש עזרה למרות עמידתו על שפת המים, כדי לוודא שרק נערה בעלת חסד ורחמנות תיענה לו. עמידתה של הנערה במאמץ האדיר של השקייתו והשקיית גמליו תהווה הוכחה ברורה לכך שה' הוא שהצליח את דרכו.
בראשית, פרק כ״ד, פסוק י״ג
פרשת חיי שרה
הִנֵּ֛ה אָנֹכִ֥י נִצָּ֖ב עַל־עֵ֣ין הַמָּ֑יִם וּבְנוֹת֙ אַנְשֵׁ֣י הָעִ֔יר יֹצְאֹ֖ת לִשְׁאֹ֥ב מָֽיִם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.