בראשית, פרק כ״ד, פסוק ל״ז

אליעזר מציג למשפחת רבקה את שבועת אדונו תוך עריכת שינויים מחושבים שנועדו להבטיח את הצלחת שליחותו. באומרו וַיַּשְׁבִּעֵנִי אֲדֹנִי לֵאמֹר, הוא מבהיר כי ההוראה המותנית לֹא תִקַּח אִשָּׁה לִבְנִי מִבְּנוֹת הַכְּנַעֲנִי או מכלל יושבי האזור, אוסרת עליו לשאת אישה מקומית אלא אם כן משפחת אברהם תסרב קודם לכן להצעתו. כדי לשמור על אמינות בעיני שומעיו, אליעזר משנה את נוסח הציווי המקורי למילים אֲשֶׁר אָנֹכִי יֹשֵׁב בְּאַרְצוֹ, המכירות בשליטת הכנענים בארץ בפועל. ניסוח זה מסתיר את העובדה שאברהם סלד ממידותיהם של המקומיים, ומציג את השבועה כהעדפה טבעית ומכובדת לקרובי משפחה.