אַבְרָהָם מציב גבול ברור ומזהיר את עבדו באזהרה אישית ואקטיבית, הִשָּׁמֶר לְךָ, פֶּן תָּשִׁיב ותוליך אֶת בְּנִי שָׁמָּה לארץ המולדת הישנה. למרות שיצחק מעולם לא היה בארם, הליכתו נחשבת כשיבה משום שהוא בא משם בכוחו של אביו, ומהלך כזה מנוגד לרצון ה' ועלול להפקיע את חזקתו על הארץ המובטחת. מעבר לכך, בעקבות העקדה קיבל יצחק מעמד מקודש של עולה תמימה, וכשם שקורבן נפסל ביציאתו מגבולות המקדש, כך נאסרה עליו היציאה מגבולות ארץ ישראל. האזהרה התקיפה נועדה גם לחסום מניע נסתר של העבד, שכן יציאה לחוץ לארץ עם אדונו הייתה מעניקה לו חירות ומאפשרת לו להשיא את בתו ליצחק.
בראשית, פרק כ״ד, פסוק ו׳
פרשת חיי שרה
וַיֹּ֥אמֶר אֵלָ֖יו אַבְרָהָ֑ם הִשָּׁ֣מֶר לְךָ֔ פֶּן־תָּשִׁ֥יב אֶת־בְּנִ֖י שָֽׁמָּה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.