אליעזר משחזר בפני משפחת רבקה את תפילתו כדי להמחיש שהשידוך הוא גזירת שמיים ולמנוע מהם לסרב, אף שההחלטה הסופית נותרה בידם. באומרו וָאָבֹא הַיּוֹם הוא מדגיש שיצא והגיע באותו היום בזכות נס, עובדה שהוכיח להם באמצעות פירות טריים או שטר מתנה שנכתב באותו בוקר. הוא מתאר כיצד הגיע אֶל הָעָיִן, תוך שימוש בה"א הידיעה כדי לרמוז לזכותו של אברהם הנחשב לעינו של עולם. שם פנה אל ה' בבקשה אִם יֶשְׁךָ נָּא מַצְלִיחַ, כלומר, אם יש לך רצון בהווה להצליח את דרכי, אנא שמע והגשם את הסימן שאני קובע לעצמי.
בראשית, פרק כ״ד, פסוק מ״ב
פרשת חיי שרה
וָאָבֹ֥א הַיּ֖וֹם אֶל־הָעָ֑יִן וָאֹמַ֗ר יְהֹוָה֙ אֱלֹהֵי֙ אֲדֹנִ֣י אַבְרָהָ֔ם אִם־יֶשְׁךָ־נָּא֙ מַצְלִ֣יחַ דַּרְכִּ֔י אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י הֹלֵ֥ךְ עָלֶֽיהָ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.