בראשית, פרק כ״ד, פסוק א׳

וְאַבְרָהָם זָקֵן, לאחר שקנה חכמה רבה וזכה לזקנה טבעית ושלווה, חש שקצו קרב ומזדרז למצוא אישה ראויה לבנו יצחק. מצב זה שבו הוא בָּא בַּיָּמִים, כלומר שקוע עמוק בתקופת הזקנה לאחר שניצל כל יום מחייו לעשיית טוב, מנע ממנו לצאת בעצמו למסע השידוכים. וַה' בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל והעניק לו עושר וכבוד, עובדה המלמדת שנשות כנען דווקא השתוקקו להשתדך אליו, אלא שהוא פסל אותן מסיבות מוסריות והשביע את עבדו באזהרה חמורה מחשש שיתפתה לנצל את הרכוש הרב. ברכה זו המגולמת במילה בַּכֹּל מבטאת חוויית חיים שלמה, בין אם בכך שניצל מהצער שבהשאת בת לעובד אלילים, בין אם בכך שדווקא זכה לבת, ובין אם בהשגת מדרגה רוחנית עליונה המשחררת את האדם מייסורים ומעניקה לו טעם של עולם הבא.