בראשית, פרק כ״ד, פסוק י״ט

רבקה החזיקה את הכד בעצמה כדי לחסוך מאליעזר טרחה, וקצבה את כמות המים כדי למנוע סכנה בריאותית של שתייה מרובה בעת עייפות. לאחר שוַתְּכַל לְהַשְׁקֹתוֹ והמתינה בנימוס שיסיים לשתות, וַתֹּאמֶר מיד שגַּם לִגְמַלֶּיךָ אֶשְׁאָב, כדי שלא יחשוב שהפסיקה את שתייתו מתוך קמצנות. השימוש בלשון שאיבה לבהמות במקום השקיה נועד לשמור על כבוד האדם ומטעמי צניעות, וכך גם ההפרדה בדיבור ובהקדמת האדם לבהמה בשעת מצוקתו. היא התחייבה לשאוב עבורם מים עַד אִם־כִּלּוּ לִשְׁתֹּת, כלומר אשר ישתו עד שיבואו על סיפוקם המלא. משימה מפרכת זו העידה על מסירותה הרבה, ויש המפרשים כי היא הצליחה לבצעה ללא מאמץ טבעי בזכות נס וסיוע מאת ה'.