רבקה נענית מיד לעבד בנימוס ובנדיבות, וכאשר היא משיבה וַתֹּאמֶר שְׁתֵה אֲדֹנִי היא מציעה לו לשתות בשפע מעבר למה שביקש. המילה וַתְּמַהֵר מדגישה את זריזותה במעשי חסד בדומה לאברהם, וכאשר וַתֹּרֶד כַּדָּהּ עַל־יָדָהּ היא נושאת בעצמה את המשא הכבד כדי לחסוך מהעבד טרחה, או לחלופין מתוך צניעות כדי להרחיק בין פניהם. בפעולת וַתַּשְׁקֵהוּ היא קירבה את המים לפיו בעצמה מבלי שיידרש אפילו להטות את הכלי. רבקה השכילה להמתין ולא להזכיר את השקיית הגמלים עד שסיים, כדי שישתה בנחת מבלי לחוש אי נעימות, וכן כדי למנוע מצב הלכתי שבו יתחייב להשקות את בהמותיו לפני שירווה את צמאונו שלו.
בראשית, פרק כ״ד, פסוק י״ח
פרשת חיי שרה
וַתֹּ֖אמֶר שְׁתֵ֣ה אֲדֹנִ֑י וַתְּמַהֵ֗ר וַתֹּ֧רֶד כַּדָּ֛הּ עַל־יָדָ֖הּ וַתַּשְׁקֵֽהוּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.