בראשית, פרק כ״ד, פסוק ס׳

ברגעי הפרידה בני המשפחה וַיְבָרְכוּ אֶת רִבְקָה וַיֹּאמְרוּ לָהּ מילים התואמות להבטחות ה' לאברהם, בין אם מתוך היכרות מוקדמת עם ייעודו ובין אם בהשגחה פרטית. באומרם אַתְּ הם איחלו שהיא לבדה תהיה אם הזרע המובטח ותזכה כי הֲיִי לְאַלְפֵי רְבָבָה, כלומר למספר עצום של צאצאים, וכן לריבוי תלמידי חכמים ואנשים שייהנו ממעשי החסד שלה. בנוסף בירכו כי וְיִירַשׁ זַרְעֵךְ אֵת שַׁעַר שֹׂנְאָיו, כהבטחה לניצחון צבאי על האויבים או לחכמה רבה שתגרום לשונאיהם להזדקק לעצתם. עם זאת, מאחורי המילים הסתתרה כוונה רעה כאשר בפתיחה אֲחֹתֵנוּ קיווה לבן שצאצאיה יושפעו ממנו ויהיו רשעים, ומשום כך עשה ה' את רבקה עקרה עד לתפילת יצחק, כדי שמשפחתה לא תתגאה שברכתם הביאה להולדת הזרע.