בראשית, פרק כ״ד, פסוק כ״ו

לאחר שהתברר כי הנערה שייכת למשפחת אברהם והסימן שקבע לא היה ניחוש מקרי, מיהר אליעזר להודות לה' על הצלחתו, שכן חובה להשתחוות בעת שמיעת בשורה טובה. בתגובה לכך הוא ביצע שני שלבים של התבטלות פיזית ורוחנית: תחילה וַיִּקֹּד הָאִישׁ, פעולה המתארת את הרכנת קודקוד הראש עם או בלי כיפוף הברכיים, המסמלת את הכנעת השכל והרוח בפני ההשגחה. לאחר מכן הוא וַיִּשְׁתַּחוּ לַיהוָה, פעולה מלאה יותר של פישוט איברים על הארץ או כריעה, שחייבת להימשך פרק זמן מינימלי, והיא מבטאת התמסרות מוחלטת של כל ישותו הפיזית להנחיית ה'.