יצא לכם פעם להבטיח הבטחה כל כך גדולה ומשמעותית, שהרגשתם שכל העתיד תלוי בה? זה בדיוק מה שקורה כאן בין אברהם לעבד שלו. אברהם שולח אותו למשימה חשובה מאין כמוה: למצוא אישה ליצחק בנו, כדי להמשיך את המשפחה שתהפוך לעם ישראל. כדי להראות עד כמה ההבטחה הזו רצינית, העבד שם את ידו תַּחַת יֶרֶךְ אברהם. למה דווקא שם? חכמים מסבירים שכדי שהבטחה תהיה חזקה באמת, אפילו אם לא מזכירים בה את שם ה', צריך להחזיק משהו קדוש. במקרה הזה, העבד נשען על אות הברית הקדושה של אברהם, וכך השבועה קיבלה תוקף חזק ומיוחד.
העבד נשבע עַל הַדָּבָר הַזֶּה, כלומר על כל התנאים שאברהם הציב לו יחד: אסור לו לקחת אישה מארץ כנען, האישה שתבחר חייבת להסכים לבוא מרצונה החופשי, ואסור בשום אופן להחזיר את יצחק למקום שממנו אברהם הגיע.
אבל מאחורי הקלעים הסתתר סוד אישי. אליעזר העבד היה אדם צדיק מאוד, והוא קיווה בתוך לבו שיצחק יתחתן עם הבת שלו. אברהם סירב לכך. הוא הסביר שיצחק שייך למשפחה מבורכת, ואילו משפחתו של אליעזר נושאת עליה קללה ישנה. הקללה הזו היא לא כישוף מפחיד, אלא צורת חשיבה עצובה: תחושה של אדם שמרגיש שתמיד מחליטים עליו, שאין לו יכולת לבחור בעצמו, והוא מתמלא בייאוש. התורה מלמדת אותנו שאי אפשר לבנות ככה את עם ישראל. אנחנו צריכים להיות חופשיים, לבחור בטוב ולעבוד את ה' מתוך שמחה אמיתית, ולכן משפחתו של אליעזר לא התאימה ליצחק.
התורה מספרת לנו את כל הפרטים האלה כדי ללמד אותנו שיעור חשוב: כשבוחרים עם מי להקים משפחה, צריך לחשוב היטב ולהיזהר מאוד. אברהם מתגלה כאן כאדם חכם מאוד שמסתכל קדימה. הוא לומד ממה שקרה בעבר, מבין אילו סכנות יכולות לקרות בעתיד, ועושה הכל מראש כדי להבטיח שהדרך של המשפחה שלו תמשיך בצורה הטובה והנכונה ביותר.