נבואת החורבן על בבל לא נאמרה כמעשה נקם לאחר חורבן ירושלים, אלא נמסרה שנים קודם לכן, כבר בִּשְׁנַת הָרְבִעִית למלכות צדקיהו. יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא הפקיד את מגילת הנבואה בידיו האמינות של המקורב אליו, שְׂרָיָה, לקראת מסעו לבָּבֶל. המילים בְּלֶכְתּוֹ אֶת צִדְקִיָּהוּ מלמדות כי שריה התלווה למלך עצמו שירד להיכנע בפני מלך בבל, או לחלופין שיצא לשם בשליחות המלך ובעבורו. שריה נשא את התואר שַׂר מְנוּחָה, כלומר השר הממונה על דיפלומטיה והגשת מנחות לריבון, ויש המפרשים שהכוונה לאיש סודו של המלך ששהה במחיצתו בעתות מנוחתו.
ירמיהו, פרק נ״א, פסוק נ״ט
הַדָּבָ֞ר אֲשֶׁר־צִוָּ֣ה ׀ יִרְמְיָ֣הוּ הַנָּבִ֗יא אֶת־שְׂרָיָ֣ה בֶן־נֵרִיָּה֮ בֶּן־מַחְסֵיָה֒ בְּלֶכְתּ֞וֹ אֶת־צִדְקִיָּ֤הוּ מֶֽלֶךְ־יְהוּדָה֙ בָּבֶ֔ל בִּשְׁנַ֥ת הָרְבִעִ֖ית לְמׇלְכ֑וֹ וּשְׂרָיָ֖ה שַׂ֥ר מְנוּחָֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.