קריאת אזהרה דחופה מופנית לתושבים הזרים או לגולי עם ישראל, ודורשת מהם: נֻסוּ מִתּוֹךְ בָּבֶל וּמַלְּטוּ אִישׁ נַפְשׁוֹ כדי להינצל מפגיעה אגבית מאסונה של העיר. הקריאה אַל־תִּדַּמּוּ בַּעֲוֹנָהּ מזהירה שלא להתעכב במקום, פן יושמדו וייכרתו יחד עם בבל בגלל חטאיה הרבים. חורבנה המוחלט של העיר מגיע משום שזוהי עֵת נְקָמָה הִיא לַה' על רשעותה, וזהו גְּמוּל הוּא מְשַׁלֵּם לָהּ – ענישה המשלבת נקמה אלוהית על עצם החטאים, יחד עם תשלום מדויק של מידה כנגד מידה על המעשים הרעים שעשתה לעמים אחרים.
ירמיהו, פרק נ״א, פסוק ו׳
נֻ֣סוּ ׀ מִתּ֣וֹךְ בָּבֶ֗ל וּמַלְּטוּ֙ אִ֣ישׁ נַפְשׁ֔וֹ אַל־תִּדַּ֖מּוּ בַּעֲוֺנָ֑הּ כִּי֩ עֵ֨ת נְקָמָ֥ה הִיא֙ לַיהֹוָ֔ה גְּמ֕וּל ה֥וּא מְשַׁלֵּ֖ם לָֽהּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.