לאחר שבבל שימשה ככלי שרת בידי ה' להענשת עמים אחרים, מגיע תורה לשאת בתוצאות על מעשיה. הפרשנים מסבירים כי המילה וְשִׁלַּמְתִּי מבטאת את העונש והגמול שיבואו על בבל בגין רעתה [מצודת דוד]. עונש זה מגיע רק לאחר שה' סיים להשתמש בבבל כדי לנקום בעובדי הכוכבים [רש"י]. שבירתה של בבל נועדה לשלם לה על כל הרעה שעשתה בציון, ומהלך זה נעשה למען ישראל [מלבי"ם].
הפסוק מדגיש כי הנקמה תיעשה לְעֵינֵיכֶם. כלומר, הפורענות שתבוא על בבל תתרחש בגלוי, וגולי ישראל הנמצאים בבבל, יחד עם עמים אחרים, יזכו לראות את מפלתה במו עיניהם [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ].
הבטחה זו נחתמת במילים נְאֻם ה'. בדרך כלל, הזכות לראות במפלת האויב דורשת זכות מיוחדת של האדם. אולם כאן, מכיוון שהנקמה נעשית ישירות על ידי כוחו של שם ה', עם ישראל יזכה לראות במפלת אויבו גם ללא תלות בזכותו האישית [חומת אנך].