הפסוק קורא להכין ולזמן את האומות לקראת ההתקפה על בבל, תוך פירוט שדרת הפיקוד של ממלכת מדי שתוביל את המערכה.
המילה קַדְּשׁוּ משמעותה הזמנה והכנה לקראת הבאות [רד"ק]. הקריאה מופנית אל מַלְכֵי מָדַי, כאשר הכוונה היא לדריוש ולחתנו כורש, אשר ירש את המלוכה אחריו [מצודת דוד].
הפסוק ממשיך ומפרט את דרגי השלטון השונים שיצטרפו למערכה: פַּחוֹתֶיהָ וכן סְגָנֶיהָ הם תארים המציינים סוגים שונים של שררה, המכוונים למושלים ולפקידים הבכירים בממלכה [מצודת ציון, ביאור שטיינזלץ]. לבסוף, הקריאה מקיפה גם את כָּל־אֶרֶץ מֶמְשַׁלְתּוֹ, כלומר את כלל השטחים והארצות הנתונים תחת שלטונו של מלך מדי [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ].