ירמיהו מאגד את נבואות הפורענות מטילות האימה העתידות לבוא על בבל לכדי מסמך אחד. הכתוב מציין תחילה את עצם מעשה הכתיבה, כהקדמה לציווי שיופיע בהמשך לגבי הפעולה שיש לעשות באותה מגילה [מצודת דוד].
המונח ספר מתייחס למגילה כתובה [מצודת ציון]. הכתוב משתמש במילה זו על שם סופו של התהליך, שכן רק לאחר שהושלמה הכתיבה הפכה המגילה לספר [מצודת דוד]. הביטוי הכתובים אל בבל פירושו הנבואות הקשות שנכתבו על בבל [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ].