מפלתה של האימפריה הבבלית ואליליה אינה אירוע מקרי, אלא מהלך מתוכנן מראש של השגחה עליונה. ה' מודיע על כך מבעוד מועד כדי להסיר כל חשש מלבבות השומעים [ביאור שטיינזלץ]. חורבן זה הוא כה מדויק וראוי, עד שהוא משתלב לחלוטין עם חוקי הטבע ומערכות השמיים, המובילים יחד למפלתה של בבל [מלבי"ם, אברבנאל].
המילה ופקדתי מבטאת את ההשגחה האלוהית המכוונת להביא פורענות ורעה [מצודת דוד, מצודת ציון, מלבי"ם]. הפורענות תופנה בראש ובראשונה אל פסילי בבל, כאשר האויב הפולש ישבור את הצלמים, יבזה אותם ויבזוז את הזהב שעליהם [מצודת דוד, אברבנאל].
באשר לביטוי וכל ארצה תבוש, קיימות שתי גישות מרכזיות בקרב הפרשנים. הגישה הראשונה מפרשת את המילה תבוש מלשון בושה וחרפה; תושבי בבל יתמלאו בכלימה עמוקה כאשר יראו כיצד האלילים שבהם בטחו מנופצים ומתגלים כהבל ריק [רד"ק, אברבנאל]. מנגד, יש המפרשים את המילה מלשון יובש, כלומר שארץ בבל תתייבש ותיוותר חסרה וריקה מכל שפע וטובה [מצודת דוד, מצודת ציון].
הפרשנים מסכימים כי הסיומת וכל חלליה יפלו בתוכה מתארת את אופי התבוסה הבבלית. מורא ופחד ישתלטו על אנשי בבל, והם לא יעזו לצאת אל מחוץ לעיר כדי להילחם באויב פנים אל פנים. הם יסתגרו בתוך חומות עירם, ולאחר שהאויב יכבוש אותה, הם ייהרגו וייפלו כחללים בתוך ארצם שלהם, ולא במהלך מסע מלחמה חיצוני [מצודת דוד, רד"ק, אברבנאל, ביאור שטיינזלץ].