ירמיהו, פרק נ״א, פסוק נ״ו

Jeremiah 51:56Sefaria

כִּי֩ בָ֨א עָלֶ֤יהָ עַל־בָּבֶל֙ שׁוֹדֵ֔ד וְנִלְכְּדוּ֙ גִּבּוֹרֶ֔יהָ חִתְּתָ֖ה קַשְּׁתוֹתָ֑ם כִּ֣י אֵ֧ל גְּמֻל֛וֹת יְהֹוָ֖ה שַׁלֵּ֥ם יְשַׁלֵּֽם׃

הפסוק מציג את מפלתה הצבאית של האימפריה הבבלית ואת חוסר האונים של לוחמיה מול הפורענות הבאה עליהם מאת ה'. הכפילות בלשון עָלֶיהָ עַל בָּבֶל משמשת כאמצעי סגנוני מקראי להדגשה [רד"ק, מלבי"ם].

כאשר הפסוק מתאר את תבוסת הגיבורים, הוא משתמש בביטוי חִתְּתָה קַשְּׁתוֹתָם. משמעות המילה חִתְּתָה היא שבירה [מצודת ציון, ביאור שטיינזלץ]. התיאור ממחיש כי הלוחמים הבבלים לא יוכלו לירות בחיציהם ולהתגבר במלחמה, והם יעמדו חסרי אונים לחלוטין כאילו נשבר נשקם [מצודת דוד]. באשר לכוונת המילה, ישנה מחלוקת פרשנית: בעוד שחלק מהמפרשים קוראים זאת כפעולה סבילה, כלומר שקשתות הלוחמים פשוט נשברו, הרי שעל פי גישה אחרת הפועל הוא פעיל. לפי קו מחשבה זה, בבל עצמה היא זו ששברה את קשתות גיבוריה – כלומר, בגלל ריבוי חטאיה ועוונותיה של העיר, ניטל כוחם הצבאי של מגיניה והם הובסו [רד"ק, מלבי"ם].

חורבן זה אינו מקרי, אלא מתרחש משום ש-אֵל גְּמֻלוֹת ה' שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם. ה' משגיח על מעשי בני האדם ומשלם לבבל את העונש הראוי על הרעה שעשתה [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ]. מעבר לכך, השימוש הכפול במושגי השכר והעונש בפסוק מצביע על שני רבדים שונים של פירעון: המושג "גמול" מתייחס לתגובה האלוהית על עצם האיבה והשנאה שהפגינה בבל, ואילו המושג "תשלום" מתייחס לענישה המדויקת כנגד המעשים הפיזיים שביצעה. כך, ה' נפרע מבבל באופן שלם ומקיף, הן על כוונותיה הזדוניות והן על מעשיה בפועל [מלבי"ם].

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק נ״ה
פסוק נ״ז

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.