מפלתה של בבל מתרחשת במפתיע בעיצומו של משתה מלכותי שעורך בלשאצר המלך בלילה שבו נלכדת העיר. ה' מכוון את האירועים כך שבְּחֻמָּם אָשִׁית אֶת־מִשְׁתֵּיהֶם, כלומר עונת החום תגרום לחוגגים לשתות יין רב, או שהתלהבותם העזה תהפוך בן רגע לאבל ולפחד. בעקבות זאת וְהִשְׁכַּרְתִּים לְמַעַן יַעֲלֹזוּ, הם ישתכרו וישמחו, אם כי ייתכן שהמילה יַעֲלֹזוּ מתארת דווקא את החלחלה והרעדה שיאחזו בהם לפני מותם. לבסוף הם יפלו לתרדמה נצחית, וְיָשְׁנוּ שְׁנַת־עוֹלָם וְלֹא יָקִיצוּ, שכן הם ייהרגו במפתיע מתוך שנת השיכורים שלהם ולא יזכו לחיי העולם הבא.
ירמיהו, פרק נ״א, פסוק ל״ט
בְּחֻמָּ֞ם אָשִׁ֣ית אֶת־מִשְׁתֵּיהֶ֗ם וְהִשְׁכַּרְתִּים֙ לְמַ֣עַן יַעֲלֹ֔זוּ וְיָשְׁנ֥וּ שְׁנַת־עוֹלָ֖ם וְלֹ֣א יָקִ֑יצוּ נְאֻ֖ם יְהֹוָֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.