אל מול האמת כי ה' הוא בורא העולם ומנהיגו, אמונת השווא באלילים מתגלה כטעות. משום כך נִבְעַר כׇּל־אָדָם מִדַּעַת, שכן כל אדם המעורב בעבודה זרה, בין אם הוא האומן היוצר את הפסל ובין אם הם המוני העם העובדים אותו, נוהג כטיפש הריק מכל חכמה. בסופו של דבר הֹבִישׁ כׇּל־צֹרֵף מִפָּסֶל, והאומן שעיצב את האליל עתיד להתבייש ולהתאכזב ממעשה ידיו. בושה זו נובעת מההכרה כִּי שֶׁקֶר נִסְכּוֹ, כלומר יציקת המתכת שממנה עשוי הפסל היא שקר מוחלט, שהרי וְלֹא־רוּחַ בָּם ואין באלילים אלו כל רוח חיים.
ירמיהו, פרק נ״א, פסוק י״ז
נִבְעַ֤ר כׇּל־אָדָם֙ מִדַּ֔עַת הֹבִ֥ישׁ כׇּל־צֹרֵ֖ף מִפָּ֑סֶל כִּ֛י שֶׁ֥קֶר נִסְכּ֖וֹ וְלֹא־ר֥וּחַ בָּֽם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.