ירמיהו, פרק נ״א, פסוק מ״ו

ה' מרגיע את הגולים בבבל בלב סערת חילופי השלטון, ומזהיר אותם וּפֶן־יֵרַךְ לְבַבְכֶם וְתִירְאוּ, שלא ייתקפו בפחד ואימה בַּשְּׁמוּעָה הַנִּשְׁמַעַת בָּאָרֶץ על נפילתה הפלאית של בבל והתקרבות צבאות מדי ופרס. רצף האירועים, שבו וּבָא בַשָּׁנָה הַשְּׁמוּעָה וְאַחֲרָיו בַּשָּׁנָה הַשְּׁמוּעָה, מתאר תהליך מתמשך של שמועות על חורבן, או לחלופין מעבר משנת אימה לשנת בשורה טובה על שחרורם הצפוי. המציאות של וְחָמָס בָּאָרֶץ וּמֹשֵׁל עַל־מֹשֵׁל משקפת את מעשי הגזל והאלימות המלווים את שליטת האימפריות החדשות על בבל, או מצב של הפקרות שבו האלימות גוברת אפילו על השליטים, אך כל התהפוכות הללו נועדו בסופו של דבר להצלת העם.