ה' מחריב את בבל ומשתיק את המולתה העצומה, וכך ואיבד ממנה קול גדול שאפיין אותה בשיא כוחה. בעבר רעשו תושבי העיר בגאווה עד כי והמו גליהם כמים רבים, אך כעת רעש זה נדם ובמקומו נשמעים התוקפים המסתערים עליה בשאגה כגלי הים. בעת החורבן נתן שאון קולם, כלומר נשמע רעש והמייה עזה. המולה זו מהדהדת למרחוק, בין אם אלו קולותיהם של התוקפים המציפים את העיר ובין אם זו צעקת השבר של הבבלים עצמם.
ירמיהו, פרק נ״א, פסוק נ״ה
כִּֽי־שֹׁדֵ֤ד יְהֹוָה֙ אֶת־בָּבֶ֔ל וְאִבַּ֥ד מִמֶּ֖נָּה ק֣וֹל גָּד֑וֹל וְהָמ֤וּ גַלֵּיהֶם֙ כְּמַ֣יִם רַבִּ֔ים נִתַּ֥ן שְׁא֖וֹן קוֹלָֽם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.