ה' מורה לאויבי בבל לצאת למתקפה, כאשר כל לוחם נדרש לכוון אֶל העיר כאשר הוא יִדְרֹךְ את קַשְׁתּוֹ, ולהזדקף בגאווה, יִתְעַל, כשהוא לבוש בְּסִרְיֹנוֹ, בגד הברזל המגן עליו בקרב. מנגד, ייתכן שהמילה אֶל מבטאת שלילה, ומתארת את חיילי בבל שיימנעו מפעולות אלו עקב תבוסתם הידועה מראש. כך או כך, הפקודה לכובשים היא חסרת פשרות: וְאַל תַּחְמְלוּ אֶל בַּחֻרֶיהָ. עליהם להביא לאבדון מוחלט, הַחֲרִימוּ, ולהשמיד את כׇּל צְבָאָהּ, כולל אותם אנשים שטרם הספיקו להתחמש.
ירמיהו, פרק נ״א, פסוק ג׳
אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ וְאֶֽל־יִתְעַ֖ל בְּסִרְיֹנ֑וֹ וְאַֽל־תַּחְמְלוּ֙ אֶל־בַּ֣חֻרֶ֔יהָ הַחֲרִ֖ימוּ כׇּל־צְבָאָֽהּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.