יצא לכם פעם לתהות מתי נביאים מוסרים את הנבואות שלהם? לפעמים נדמה שנבואה על נפילתה של ממלכה גדולה נאמרת רק כנקמה אחרי שהיא עשתה משהו רע. אבל כאן אנחנו מגלים שירמיהו הנביא ניבא על נפילת בבל שנים רבות לפני שחורבן ירושלים קרה, כבר בשנה הרביעית למלכותו של המלך צדקיהו.
ירמיהו כותב את הנבואה הזו על מגילה ומפקיד אותה בידיו של אדם בשם שריה. שריה היה אחיו של ברוך, הסופר המוכר של ירמיהו, ולכן הנביא ידע שהוא נותן את המגילה לאדם קרוב שאפשר לסמוך עליו. המילים בְּלֶכְתּוֹ אֶת צִדְקִיָּהוּ מתארות ששריה הצטרף למסע מיוחד. צדקיהו המלך יצא בעצמו לבבל כדי להיפגש עם מלך בבל ולהראות לו שהוא כנוע ונאמן לו, ושריה נסע יחד איתו. לשריה היה תפקיד חשוב מאוד במסע הזה, והוא מקבל את התואר שַׂר מְנוּחָה. הכוונה היא לשר שאחראי על המנחה והמתנות. שריה היה אחראי על כל הטקסים ודאג בדיוק לאופן שבו צדקיהו יגיש את המתנות למלך בבל.