תארו לעצמכם עיר עצומה וחזקה שכולם בטוחים שאי אפשר לנצח אותה לעולם. כזאת הייתה האימפריה של בבל. אבל כאשר ה' מחליט שהעיר תיפול, שום מבנה או כוח אנושי לא יכולים לעצור זאת. חומות בבל הרחבה, שהיו בעצם מערכת של כמה חומות עבות וחזקות מאוד, לא יצליחו להגן עליה. החומות האלה ערער תתערער, כלומר ייהרסו ויישברו לגמרי, ממש עד שייחשפו היסודות שלהן עמוק באדמה. במקביל, גם שעריה הגבוהים של העיר לא יעזרו, והם יצתו, כלומר יודלקו ויבערו באש.
באותם רגעים, עמים רבים שהיו קשורים לבבל ינסו לעזור לה. הם יתאמצו נואשות להחזיק את החומות שקורסות וינסו לכבות את הלהבות. אבל כל המאמץ האדיר שלהם יהיה בדי ריק ויסתיים בדי אש, כלומר הם יעבדו קשה מאוד בשביל שום דבר, והכל יכלה באש גדולה. מרוב שהם ינסו להילחם באש ולהציל את העיר ללא כל הצלחה, האנשים ויעפו, הם פשוט יתעייפו לחלוטין ויבינו שאי אפשר להציל את בבל.