עונשה הקרב של מלכות הכשדים, המכונה בַּת בָּבֶל, הוא פעולת נקמה של ה' למען עם ישראל, ולכן הוא מוצג בתואר אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. הנביא מדמה את האוכלוסייה הבבלית למקום שבו מרכזים את עומרי התבואה לשם דישה, כְּגֹרֶן בעֵת הִדְרִיכָהּ, כלומר בזמן פעולת הרמיסה של התבואה. דימוי זה ממחיש כיצד בבל, המלאה כעת בעושר רב, תתרוקן מנכסיה ותירמס על ידי אויביה בדיוק כפי שהיא עצמה דרסה עמים רבים. אף שקציר קודם לדישה, הפסוק מכריז כי עוֹד מְעַט וּבָאָה עֵת הַקָּצִיר לָהּ, כדי לרמוז שתחילה יכבשו האויבים ויבזזו את ערי השדה סביב בבל כפעולת קציר, ורק אז יתפסו וירמסו את עיר הבירה עצמה.
ירמיהו, פרק נ״א, פסוק ל״ג
כִּי֩ כֹ֨ה אָמַ֜ר יְהֹוָ֤ה צְבָאוֹת֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בַּת־בָּבֶ֕ל כְּגֹ֖רֶן עֵ֣ת הִדְרִיכָ֑הּ ע֣וֹד מְעַ֔ט וּבָ֥אָה עֵֽת־הַקָּצִ֖יר לָֽהּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.