שופטים, פרק כ׳, פסוק מ״ה

Judges 20:45Sefaria

וַיִּפְנ֞וּ וַיָּנֻ֤סוּ הַמִּדְבָּ֙רָה֙ אֶל־סֶ֣לַע הָרִמּ֔וֹן וַיְעֹלְלֻ֙הוּ֙ בַּֽמְסִלּ֔וֹת חֲמֵ֥שֶׁת אֲלָפִ֖ים אִ֑ישׁ וַיַּדְבִּ֤יקוּ אַֽחֲרָיו֙ עַד־גִּדְעֹ֔ם וַיַּכּ֥וּ מִמֶּ֖נּוּ אַלְפַּ֥יִם אִֽישׁ׃

חשבתם פעם כמה קשה להסתתר במדבר הפתוח? שרידי הצבא שהפסיד בקרב מנסים לברוח ולמצוא מחסה בין הסלעים. הלוחמים וַיִּפְנוּ, כלומר סטו מהדרך המרכזית וברחו אל תוך המדבר, לכיוון מקום שנקרא סלע הרימון. הרודפים אחריהם לא מוותרים, והכתוב מספר שוַיְעֹלְלֻהוּ. זו מילה מיוחדת שמגיעה מהמילה "עוללות", שהן שאריות הענבים הבודדים שהחקלאי אוסף אחרי בציר הענבים הגדול. ממש כמו שאוספים את הענבים האחרונים בכרם, כך בני ישראל חיפשו ולא השאירו שריד מאותם חיילים שברחו בַּמְסִלּוֹת, כלומר בדרכים. בחלק הזה של המרדף נפלו חמשת אלפים איש. בני ישראל המשיכו ווַיַּדְבִּיקוּ אותם, כלומר השיגו את הבורחים וסגרו את הפער, עַד גִּדְעֹם, שזהו שם של מקום. שם נפלו עוד אלפיים איש. המספרים האלו בעצם משלימים לנו את הספירה הכוללת של לוחמי שבט בנימין שנפלו בקרב, בדיוק כפי שסופר לנו קודם לכן.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק מ״ד
פסוק מ״ו

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.