תארו לעצמכם שאתם מקבלים משימה להכין תכשיט נדיר ויקר במיוחד, כזה שצריך לחרוט עליו אותיות זעירות ומדויקות. הכנת האבנים המיוחדות לאפוד של הכהן הגדול דרשה עבודה של מַעֲשֵׂה חָרַשׁ אֶבֶן, כלומר אומן מומחה שיודע איך לעבד וללטש אבנים יקרות בצורה מושלמת.
על האבנים האלו היו צריכים לחרוט את השמות של שבטי ישראל, והחריטה מוגדרת בתור פִּתּוּחֵי חֹתָם. בעבר, אנשים חשובים השתמשו בטבעות חותם כדי לחתום על מכתבים, והחריטה על הטבעת הייתה תמיד ברורה ועדינה מאוד. אבל בניגוד לחותם רגיל שבו האותיות חקוקות הפוך כדי שהחתימה תצא ישרה, כאן חרטו את האותיות ישרות לגמרי, כדי שכל מי שיסתכל יוכל לקרוא אותן בקלות. המילים עַל שְׁמֹת מסבירות שאת החריטה היפה הזו עשו במיוחד כדי לכתוב את השמות של בני ישראל.
כדי שהאבנים היקרות לא ייפלו מהבגד, הן היו מֻסַבֹּת מִשְׁבְּצוֹת זָהָב. זה אומר שהכינו לכל אבן מסגרת מיוחדת מזהב, כמו שיניים קטנות שאוחזות את האבן חזק מכל הצדדים. כך האבן נשארה במקום שלה בביטחון מלא, אבל היופי והברק שלה נשארו גלויים לעין מכל כיוון.