שמות, פרק כ״ט, פסוק כ׳

פרשת תצוה

Exodus 29:20Sefaria

וְשָׁחַטְתָּ֣ אֶת־הָאַ֗יִל וְלָקַחְתָּ֤ מִדָּמוֹ֙ וְנָֽתַתָּ֡ה עַל־תְּנוּךְ֩ אֹ֨זֶן אַהֲרֹ֜ן וְעַל־תְּנ֨וּךְ אֹ֤זֶן בָּנָיו֙ הַיְמָנִ֔ית וְעַל־בֹּ֤הֶן יָדָם֙ הַיְמָנִ֔ית וְעַל־בֹּ֥הֶן רַגְלָ֖ם הַיְמָנִ֑ית וְזָרַקְתָּ֧ אֶת־הַדָּ֛ם עַל־הַמִּזְבֵּ֖חַ סָבִֽיב׃

יצא לכם פעם לקבל תפקיד כל כך חשוב, שהרגשתם שאתם צריכים להתרכז בו ממש עם כל הגוף שלכם? בטקס המיוחד שבו אהרן ובניו הופכים לכהנים, קורה משהו דומה. כדי להראות שהם מקדישים את כל כולם לעבודת ה', משה לוקח מעט מדם הקורבן ושם אותו על איברים מסוימים בגופם. הפעולה הזו נועדה לחבר אותם אל המזבח ולהזכיר להם את התפקיד החשוב שלהם.


למה משה בוחר דווקא באיברים האלה? משה שם את הדם על התנוך של האוזן, שזהו החלק הרך בקצה האוזן, כדי לסמל את החשיבות של הקשבה והבנה. לאחר מכן הוא שם על הבהן של היד, כלומר על האגודל, כדי לסמל את העשייה ואת המעשים הטובים. לבסוף הוא שם על הבהן של הרגל, שזו האצבע הגדולה ברגל, כדי להראות את ההליכה בדרך הטובה עד שהיא הופכת להרגל טבעי. הכל נעשה דווקא בצד ימין של הגוף, כדי להזכיר שהעבודה צריכה להיעשות בדרך המובחרת והטובה ביותר.


אמנם התורה מזכירה קודם את האוזניים של כל הכהנים ורק אחר כך את הידיים והרגליים, אבל בפועל משה עשה את כל הפעולות קודם כל לאהרן, ורק אחר כך פנה לבניו. הוא עשה זאת כדי לתת לאהרן כבוד מיוחד, בזכות האהבה העצומה שלו לעם ישראל והמסירות שלו אליהם. בסוף הטקס, משה זורק את שאר הדם מסביב למזבח, וכך הכהנים מוכנים ומוקדשים באהבה לעבודת הקודש.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק י״ט
פסוק כ״א

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.