יצא לכם פעם להתחיל תפקיד חדש וחשוב מאוד? תארו לעצמכם שאתם צריכים להתכונן אליו בצורה מיוחדת כדי לזכור את האחריות הגדולה שלכם. כשאהרן ובניו התכוננו להיות כהנים, הם הביאו קורבן מיוחד מאוד שעזר להם להיכנס לתפקיד. מתוך האיל שהביאו, לקחו חלקים מובחרים כדי להקדיש אותם לה' על המזבח. קודם כל לקחו את החלב, שזה השומן שנמצא על האיברים הפנימיים. אחר כך לקחו את והאליה, שזה הזנב השמן והמיוחד שיש לכבשים. לקחו גם את יתרת הכבד, שזו חתיכה קטנה שמחוברת לכבד.
בשלב הזה קרה דבר מפתיע מאוד. בדרך כלל, הכהנים מקבלים את הרגל הימנית של הקורבן כדי לאכול אותה. אבל כאן הציווי הוא לקחת ואת שוק הימין ולהעלות גם אותה על המזבח. למה לשנות מהרגיל? התורה מסבירה כי איל מלואים הוא. זהו קורבן מיוחד של כניסה לתפקיד. הכהנים עושים את העבודה הקדושה שלהם ביד ימין, ולכן ראוי שהחלק הימני יוקדש לה'. הרגל גם מסמלת כוח, והקטרת הרגל על המזבח מזכירה לכהנים שהכוח והמעמד שלהם לא נועדו לפינוק אישי, אלא כדי לשרת את ה' ואת כל עם ישראל באהבה.
המילה מילואים מזכירה לנו גם שלמות ושלום. הקורבן הזה באמת חיבר את כולם יחד בשלום: המזבח קיבל את החלק שלו, משה רבינו שעבד באותו יום קיבל חלק, ואהרן ובניו אכלו את שאר הבשר. כדי שהכהנים יאכלו את הבשר מתוך כבוד ובתיאבון טוב, ה' נתן להם זמן קצר לאכול אותו, רק באותו יום ובלילה שאחריו, כדי שיאכלו אותו כשהוא טרי וטעים במיוחד.