יחזקאל, פרק ט״ז, פסוק ט׳

לקראת כריתת הברית עם ה', עוברת כנסת ישראל תהליך היטהרות ככלה המוכנת לחופתה, בתיקון מוחלט למצבה העזוב. הפעולה הראשונה היא וָאֶרְחָצֵךְ בַּמַּיִם כדי להסיר את הלכלוך, רחיצה המבטאת את היציאה לחירות משעבוד מצרים, ההיטהרות מעבודה זרה וההכנה למעמד הר סיני. לאחר מכן וָאֶשְׁטֹף דָּמַיִךְ מֵעָלָיִךְ, הדחה של דם הלידה המייצגת את שטיפת זוהמת עבודת הפרך, או רומזת לזכויות דם הפסח והמילה שהגנו על העם. התהליך נחתם במילים וָאֲסֻכֵךְ בַּשָּׁמֶן, כלומר משיחה בשמן שנועדה לעדן ולרכך את הבשר שהתקשה בעבודת הלבנים. משיחה זו מסמלת את המנוחה והרווחה שהעניק ה' לעם במדבר, וכן את העידון הרוחני שבתורה שבעל פה ובמשפטים שניתנו להם.