בגידתם הרוחנית של ישראל מדומה לאישה אשר וַתִּזְנִי אֶל בְּנֵי־מִצְרַיִם, כאשר המילה אֶל משמעותה "עם", תיאור המייצג את נהיית העם אחר תרבות מצרים, אימוץ אליליהם ובקשת עזרתם המדינית בימי המלך אחז. קרבת המקום של המצרים, בהיותם שְׁכֵנַיִךְ, הקלה על יצירת קשר פסול זה. הביטוי גִּדְלֵי בָשָׂר משמש ככינוי לאיבר המין הזכרי וממחיש יצר עז: כשם שזונה מתאווה לכך, כך פיתח העם תאווה עצומה וחסרת מעצורים לעבודת אלילים. הידרדרות זו לא נבעה רק מפיתוי, אלא וַתַּרְבִּי אֶת־תַּזְנֻתֵךְ מצביע על כך שריבוי החטא הגיע לממדים זדוניים שנעשו במכוון רק כדי לְהַכְעִיסֵנִי ולמרוד בה'.
יחזקאל, פרק ט״ז, פסוק כ״ו
וַתִּזְנִ֧י אֶל־בְּנֵי־מִצְרַ֛יִם שְׁכֵנַ֖יִךְ גִּדְלֵ֣י בָשָׂ֑ר וַתַּרְבִּ֥י אֶת־תַּזְנֻתֵ֖ךְ לְהַכְעִיסֵֽנִי׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.